אומרים שאנחנו יצירתיים

מאת : אלעד משען 13 פברואר 2017
3195
יש את אלו שאומרים שהם לא יצירתיים. אין דבר כזה. יצירתיות היא תכונה מולדת, רק שיש כאלו שעם הזמן שכחו. כולנו נולדים יצירתיים. מרגע שאנחנו באים לעולם אנחנו ניחנים ביכולת ליצור יש מאין. להמציא. זה העולם בחוץ שמסרס אותנו, שמחפש רק תשובה אחת. רק אחת נכונה. אסור לטעות. 

בסוף גם יש מבחן. 

ומה קורה בשעות שאחרי בית ספר? כשקופסאת הקרטון ברחוב הופכת לטנק אימתני. כשקשקוש מופשט על הנייר מתעורר לג׳ונגל מלא יצורים חיים. כשאנחנו הופכים לרופא וחולה, מקימים לנו מחנה, או בית בובות. כשהמציאות היא כלי ביד הדמיון. כיד הדמיון. ככה זה כשילדים. 

וכשגדלים?  הדמיון הופך לכלי ביד המציאות (במקרה הטוב) או שנדחק לשעות הלילה, לחלומות (במקרה הפחות טוב)

ילדים חדשים בגן שעשועים - לא פחות מחמש דקות והם החברים הכי טובים. עם אותו זיכרון הגיע ג׳ו גביה ועוד 2 חברים, וחשב שזה רעיון טוב להכניס זרים מוחלטים אלינו הביתה. אל הסלון. למיטה. צחקו עליו, שכחו את גן השעשועים של ילדותם ואמרו שהוא הוזה. אבל הוא לא המציא שום דבר חדש. הוא רק האמין במה שכולנו יודעים בפנים. 

לימים הוא צמח להיות airbnb, והלילה - ב-500,000 דירות ילונו זרים גמורים במיטה של אחרים. ב-57,000 ערים בעולם. ואם זה לא מספיק, חלקם יזכו ליותר מחדר ומיטה. המארחים שלהם הכינו להם חוויה שלמה של כמה ימים (סופ״ש קולינרי בפריז, ימי תרבות ברומא, או שבוע גלישה בהוואי). קוראים לזה trips וזה הצעד הבא בחזון של airbnb, להרגיש שייך בכל מקום בעולם.

אז גדלנו והתבגרנו, והרגנו את היצירתיות. והכל כי הפכנו להיות שיפוטיים. הרי לא נולדנו ככה. להיפך. נולדנו חסרי מודעות עצמית וללא שום עבר להתבסס עליו. ללא דעות קדומות או תובנות, ללא מחשבות וגישות שעל בסיסם נשפוט משהו. אם הוא טוב או לא. אם הוא נכון או לא. היינו מקבלים את הדברים כפי שהם. לא רק שלא היתה תשובה נכונה אחת, היו הרבה יותר שאלות מתשובות. 

אבל אז הם התחילו להגיד לנו מה טוב, ומה לא. 
87, בלתי מספיק, פוטנציאל. 
מדדים, מוסכמות. 

והתכופפנו. עוצבנו מחדש. אבל בעוד התכופפנו אנחנו לחוקים ולכללים - העולם בחוץ התחיל דווקא להשתחרר מהם. להפתח. לעולם היום אין גבולות. אין חוקים. ארגז קרטון הוא שוב טנק. הוא הרבה יותר מטנק. ומסך שהיה פעם חתיכת זכוכית שטוחה הפך לחלון עמוק ואינסופי. 

בואו נחזיר את הדמיון מאיפה שהוא נמצא, בין הכריות בלילה, חזרה אל אור היום. אל שולחן העבודה. בואו נאמן שוב את השריר שהתנוון. ניורופלסטיסיטי. בואו נחזור לשחק קצת בנדמה לי. בכאילו.

כי יצירתיות היא לא רק שם המשחק. היא המשחק עצמו.
סיפור קצר לפני השינה

מאת : אלעד משען 03 אוגוסט 2016
4407

סיפור מותג הוא סיפור לכל דבר. 

כמו כל סיפור טוב, יש בו עלילה. דינמית, מתמשכת, לא עומדת במקום. עלילה שמשתנית. עולה ויורדת, עם תיבול נכון של מתח, מיסתורין, הומור ודרמה. קורטוב טוב לב, אנושיות, ומעט מן המציאות הטובה והישנה. לברוח ולחזור. למתוח ולשחרר. עלילה סוחפת, להתמסר אליה, לנדוד איתה. לקחת אותה לכל מקום ולהשתנות איתה. 

כמו כל סיפור, יש בו גיבור. אנושי, כשרוני, אמיץ ואמיתי. גיבור שלוקח את העלילה ומעמיס אותה על הגב. גיבור שנכון לצלוח את האתגרים והמשימות. בן אדם. עם חוזקות ועם חולשות, עם ערכים ויתרונות, עם היכולת לגעת לנו בלב. כזה שנתאהב בו, נאמץ אותו. בסתר לב אף נעריץ אותו. נצחון שלו הוא נצחון שלנו. של כולנו. גיבור. 

כמו כל סיפור טוב, יש בו מוסר השכל. משהו ללמוד. משהו לצאת איתו. שיעור שמשנה את החיים. מעצים אותנו, מפתח אותנו, מגדיר אותנו מחדש. נותן לנו את הכלי ביד, בחגורה, בלב. מכשיר אותנו, כמו את הגיבור, להתמודד נכון יותר עם הדברים, עם החיים. עם מי שאנחנו ועם מי שנרצה להיות. פותח שאיפות, מרחיב אופקים. מצמיח ומעיף אותנו למעלה.

עד לסיפור הבא.  
היכון, הכן, צא.

מאת : אלעד משען 14 ינואר 2016
5506
אני רץ. כבר כמה שנים מאז שנדבקתי בחיידק. והוא מוציא אותי השכם והערב אל היעד, אל הקור, אל השמש הקופחת ואורות העיר הרחוקים. 3 דברים עושים אותו מה שהוא.

תשוקה
להט בלתי נשלט, דחף פנימי, רצון בסיסי ואנושי לדחוף קדימה. את עצמי ואת הגבולות כאחד. יצר ראשוני לזוז, להתקדם. להביא סיפוק וריגוש פנימה. תשוקה שלא נחה, כמו באר ללא תחתית. לשאוב ממנה שוב ושוב, לרוות לרגע אבל להשאר צמא.

חיבור
צורך בסיסי. אבסולוטי. להתחבר פנימה אל היסודות והמהות. אל המרכיבים הבסיסיים ביותר בתודעה, ברגש, במחשבה. חיבור אותנטי אל משהו אמיתי. אל מקור המעיין הנובע. וגם חיבור החוצה, אל המרחבים, אל האינסוף, אל העולם הפתוח וההזדמנויות שהוא מציע. 

משמעת
שום דבר טוב לא בא בקלות. גם התשוקה והחיבור לא היו מתקיימים אלמלא הקרקע הנוקשה והיציבה של המשמעת. לקום כל בוקר מחדש ולכבוש את העולם. בגשם, ברוח, ברעש. בזמן שדוחק בין אלפי המשימות האחרות. והמשמעת כמו חומה בצורה, מגינה על קרקע עדינה ושברירית המצמיחה מתוכה אושר אמיתי. כזו היא המשמעת.

ואיך כל זה קשור לעולם שלנו, אתם בוודאי תוהים. אז הכל קשור. כי שלושת המרכיבים האלו בדיוק, הם עבורי גם מרכיבי היצירה. היצירתיות, העיצוב וההמצאה. החדשנות. קחו צעד אחורה, תקראו את הדברים שוב. במקום ריצה חישבו על יצירה. זה הכל מתחבר. 

יצירה וריצה, אותן אותיות בדיוק…


ועוד דבר קטן אחד,
לרצים מביניכם. אם בא לכם מרוץ כפרי, שמח כמו פעם. באווירה אביבית, ספורטיבית, פשוטה - אני מארגן אחד כזה בדיוק. 
כל הפרטים כאן.
MAD People

מאת : אלעד משען 15 דצמבר 2015
7538
24 שעות, 40 אנשים, 2 עמותות - מיתוג מחדש. פרוייקט שאפתני, לא פחות. כמו לקחת ערימת תפוזים טריים ולסחוט אותם עד דק אל תוך קנקן אחד. מזוקק, מרוכז, דחוס ועמוס. לב אזור התעשייה של בת ים, בין מוסכים למזללות, רקדנו לצלילי המשחק החדש (וגם קצת לצלילי OSOG) והפכנו את המציאות על פניה. ישב זאב עם כבש, ולקוח עם מעצב, ורקמו ביחד את החלום הבא - שעם בוקר יהפוך לאמיתי ומוחשי יותר מהכל. 5 דברים לקחתי אני ושמתי בתיק הצד שהולך איתי תמיד. 

משמעות
זיגלר כבר אמר, ״אם תיתן לאחרים מה שהם צריכים, תקבל בסוף גם אתה את מה שאתה צריך״. אמנם נתנו הרבה, אבל קיבלנו המון. לא, לא קיבלנו כסף, קיבלנו תקווה. קיבלנו חלום. קיבלנו דמעות והתרגשות. קיבלנו פרפרים בבטן. קיבלנו לב חם בתוך חזה נפוח מגאווה. תמורת כסף מקבלים מיתוג, אבל תמורת כל אלו מקבלים את הנשמה. 

תפקיד
תן לבנאדם שרביט, והוא יהיה מלך. כל אחד יכול, ובהנתן המקום הנכון והזמן הנכון, כל ניצוץ ידלק ויתלקח. הסירו מבנאדם את התואר ושחררו אותו מכבלי ההוכחה, מציפיות ומשיפוט. פתאום מנהל כספים מבריק ביצירה, מעצב מנצח על מקהלה, זמר רוקד וחולם עושה. משחק של תפקידים גילה פתאום צדדים אחרים - מרתקים, משוחררים ונועזים בכל אחד מאיתנו.

סיפור
בזמן הקצר והדחוס פתאום היה אפשר להבחין בנרטיב. בעלילה של תהליך היצירה עצמו. 24 שעות של סיפור - עם גיבורים, עם עלילה, עם קונפליקט, עם התמודדות. הזדהות, רגעי שפל, רגעי שיא, משברים ונצחונות כל הדרך עד הקטרזיס הגדול שנוגע בלב של כל אחד מאיתנו. וגם בליבו של הקהל. כי סיפור טוב ירגש את הכותב לא פחות מהקורא. 

חיבור
יצירה היא תהליך של חיבורים. בין הדברים המוכרים, בדרך לא צפויה. אבל זה פורץ את גבולות הדף והמסך אל העולם האמיתי, האנושי. אל החיבורים המפתיעים בין האנשים. בין היוצרים לבין עצמם, בין הנותנים למקבלים, המובילים למובלים. בין המרוקנים למלאים, בין האדם למקום, לזמן ולמרחב הנתינה. חיבור טוב יודע להפתיע רק אחרי, בקסם שעולה כמו ריח משכר של אביב, של הזריחה שמפציעה לה בין המוסכים הנטושים. 

הקצה
דברים מרתקים קורים שם, בגבול החיצוני הרחק מהידוע והמוכר. בקצוות הזמן והיכולת, בקצוות המחשבה. בקצוות הכוח, בתחתית החבית, מחוץ למסגרת ובשולי הדף. הנסתר נחשף לו, והאמת מתגלה עלינו. עליהם. על היצירה עצמה, על משמעות ונתינה. על האנושיות המדהימה שפרצה לה. כי איפה שהצריך נגמר, התחיל היכול, ואיפה שהיכול נגמר התחיל הרוצה.

ואיפה שהיום הזה נגמר, מתחיל המחר.
_
(לפרוייקט)
פסקול לחיים

מאת : אלעד משען 09 נובמבר 2015
7396
אני אוהב מוזיקה. היא מלווה אותי מגיל 0 ועד היום. מנגנת את הפסקול של החיים שלי, מהרגעים הכי קשים ועד פסגות האושר. זמנים של קושי, מאמץ, נצחון, זרימה. רגעים של ביחד, של לבד. בשלב מוקדם אפילו נהניתי לייצר אותה בעצמי - להקה, הופעות והכל. לבנות את הפסקול. ללוות את עצמי בשביל של החיים. 

גם היום אני מנצל כל רגע אפשרי להכניס צליל או שניים לאוויר. בוחר בקפידה או אקראית את האווירה הרצויה לכל מצב. זה מדהים איך אותה הסצנה משתנה מקצה לקצה במרחק של מנגינה אחת. תמיד יש את הרגע שבו צריך להחליט, מה מתאים עכשיו, מה בא לי. ולפעמים הייתי מעדיף שמישהו אחר יקבל את ההחלטה. כמו תחנת רדיו, רק מותאמת אישית. לא להעדפה הסגנונית שלי, אלא לסיטואציה שבה אני נמצא. לא לז׳אנר שהולך עכשיו, אלא לרגע הספציפי הזה של היום. למצב הנוכחי. לא הספקתי לחשוב על זה יותר מידי, והנה בא מותג שהבין את זה. הבין שאין לי תמיד את הכוח לדלות ולחפש, להתאים ולחבר רגע עם פסקול, מצב עם מנגינה. כמו כל מותג טוב הוא הבין שאני רוצה שמישהו יעזור לי, יקל עלי. ויעשה את זה פשוט. 

אקו 99 הוציאו אפליקציה. יותר מזה, מהות הנוכחות הדיגיטלית עכשיו מבוססת על זה. מה אני עושה עכשיו, באוטו? אחלה. מה בא לי, לתופף בקצב על ההגה, מעולה! 2 שאלות והפסקול מתחיל. מותאם בדיוק לרגע הזה. מרגש ומפתיע, מוכר ומתאים. אבל היי, רגע - הגעתי למשרד? נהדר. מתחשק לי להתרכז? נפלא. לחיצת כפתור והפסקול ממשיך הלאה, מלווה אותי לאורך כל היום, דרך כל מצב. האמת - עשה אותי מאושר. כל היתרונות של בחירה אישית עם ספריה אינסופית. ולי לא נותר להרים כוסית לחיים (בבית, על הספה, start) למותג שלקח צעד קדימה ובאמת פוגש אותי במקום הנכון, במקום שמביא לי את הערך האמיתי. מותאם, עוזר, פשוט, נגיש. 

אז עד שיגיעו לכאן הספוטיפיים והאפל מיוזיקס למינהם, הרי לנו יציאה כחול לבן, ממש כאן מתחת לאף. ואפשר ללמוד ממנה הרבה. כל המותגים שם בחוץ, תבינו כמה עקרונות יסוד: מי אני באמת? מה אני צריך? איך אתם יכולים לעזור לי? להגיע אלי למקום הכי אמיתי, הכי אישי. רק שם, אם נפגש - אני מיד שלכם. נאמן ומחוייב. מאמין לכם. בכם. ועכשיו זה כבר לא משנה אם אני עם חברים בערב בנים, או שאני עושה ספורט אינטנסיבי, יש כאן עכשיו מותג שמלווה אותי בול. עם ההבנה האמיתית והפסקול הכי נכון שיש. 

 
© 2015 FIRMA. THE BRANDHOUSE. ALL RIGHTS RESERVED