MAD People

: אלעד משען 15 דצמבר 2015
7540
24 שעות, 40 אנשים, 2 עמותות - מיתוג מחדש. פרוייקט שאפתני, לא פחות. כמו לקחת ערימת תפוזים טריים ולסחוט אותם עד דק אל תוך קנקן אחד. מזוקק, מרוכז, דחוס ועמוס. לב אזור התעשייה של בת ים, בין מוסכים למזללות, רקדנו לצלילי המשחק החדש (וגם קצת לצלילי OSOG) והפכנו את המציאות על פניה. ישב זאב עם כבש, ולקוח עם מעצב, ורקמו ביחד את החלום הבא - שעם בוקר יהפוך לאמיתי ומוחשי יותר מהכל. 5 דברים לקחתי אני ושמתי בתיק הצד שהולך איתי תמיד. 

משמעות
זיגלר כבר אמר, ״אם תיתן לאחרים מה שהם צריכים, תקבל בסוף גם אתה את מה שאתה צריך״. אמנם נתנו הרבה, אבל קיבלנו המון. לא, לא קיבלנו כסף, קיבלנו תקווה. קיבלנו חלום. קיבלנו דמעות והתרגשות. קיבלנו פרפרים בבטן. קיבלנו לב חם בתוך חזה נפוח מגאווה. תמורת כסף מקבלים מיתוג, אבל תמורת כל אלו מקבלים את הנשמה. 

תפקיד
תן לבנאדם שרביט, והוא יהיה מלך. כל אחד יכול, ובהנתן המקום הנכון והזמן הנכון, כל ניצוץ ידלק ויתלקח. הסירו מבנאדם את התואר ושחררו אותו מכבלי ההוכחה, מציפיות ומשיפוט. פתאום מנהל כספים מבריק ביצירה, מעצב מנצח על מקהלה, זמר רוקד וחולם עושה. משחק של תפקידים גילה פתאום צדדים אחרים - מרתקים, משוחררים ונועזים בכל אחד מאיתנו.

סיפור
בזמן הקצר והדחוס פתאום היה אפשר להבחין בנרטיב. בעלילה של תהליך היצירה עצמו. 24 שעות של סיפור - עם גיבורים, עם עלילה, עם קונפליקט, עם התמודדות. הזדהות, רגעי שפל, רגעי שיא, משברים ונצחונות כל הדרך עד הקטרזיס הגדול שנוגע בלב של כל אחד מאיתנו. וגם בליבו של הקהל. כי סיפור טוב ירגש את הכותב לא פחות מהקורא. 

חיבור
יצירה היא תהליך של חיבורים. בין הדברים המוכרים, בדרך לא צפויה. אבל זה פורץ את גבולות הדף והמסך אל העולם האמיתי, האנושי. אל החיבורים המפתיעים בין האנשים. בין היוצרים לבין עצמם, בין הנותנים למקבלים, המובילים למובלים. בין המרוקנים למלאים, בין האדם למקום, לזמן ולמרחב הנתינה. חיבור טוב יודע להפתיע רק אחרי, בקסם שעולה כמו ריח משכר של אביב, של הזריחה שמפציעה לה בין המוסכים הנטושים. 

הקצה
דברים מרתקים קורים שם, בגבול החיצוני הרחק מהידוע והמוכר. בקצוות הזמן והיכולת, בקצוות המחשבה. בקצוות הכוח, בתחתית החבית, מחוץ למסגרת ובשולי הדף. הנסתר נחשף לו, והאמת מתגלה עלינו. עליהם. על היצירה עצמה, על משמעות ונתינה. על האנושיות המדהימה שפרצה לה. כי איפה שהצריך נגמר, התחיל היכול, ואיפה שהיכול נגמר התחיל הרוצה.

ואיפה שהיום הזה נגמר, מתחיל המחר.
_
(לפרוייקט)
© 2015 FIRMA. THE BRANDHOUSE. ALL RIGHTS RESERVED