מדריך ליצירת שגרה

נגמר מבחוץ, נמשך מבפנים
כך תייצרו לכם ולעובדים שלכם שגרה מיטיבה

אמנם המלחמה מלווה אותנו מזה שנה ושמונה חודשים, אבל בחודש האחרון משהו השתנה -

בזמן הלחימה עם איראן העורף כולו הפך לחזית והאיום היה גדול וממשי, השגרה השתבשה באופן מוחלט, ולמרות שנתח משמעותי מהמשק המשיך לעבוד, החזרה לשגרה מלאה היא דבר מורכב - בלשון המעטה.

אז באנו לעשות לנו ולכם סדר:

• מה זה אומר לחזור לשגרה אחרי מצב חירום?
• במה אנחנו צריכים להתמקד בשבועות הראשונים?
• לאילו תופעות כדאי לצפות מעובדים?
• איך אנחנו כמנהלים יכולים לעזור לעובדים לעשות את המעבר באופן חלק יותר?

קבלו את מדריך יצירת השגרה של פירמה.

לפני הכל, מה זה אומר?
נגמר איום הטילים (לעת עתה), ופתאום חוזרים לעבודה! אבל מה הכוונה "לחזור לשגרה"?

המעבר משגרה לחירום קצת יותר ברור: מנסים לייצר ודאות, מפעילים מנגנונים הישרדותיים שמכינים אותנו לתפקוד גבוה תחת לחץ, ומסתגלים לאט לאט. לחזור ממצב חירום לשגרה זה כביכול פשוט יותר, אבל למעשה זה מעבר לא פחות מורכב שמתבטא בשני רבדים עיקריים, הגופני וההתנהגותי:

• הרובד הגופני. אנחנו אחרי תקופה אינטנסיבית של מצב הישרדותי. במצב כזה המערכת נכנסת למתח גבוה ול- Fight or Flight, בה הגוף מפריש קורטיזול, השרירים מתכווצים, המערכת כולה בדריכות מתמשכת וכל האנרגיה מופנית להתמודדות. החזרה לשגרה לא מביאה לאיפוס מיידי של הגוף, אז אנחנו מביאים איתנו את המנגנון הפיזיולוגי המטורגר גם למקום העבודה.
• הרובד ההתנהגותי. בתקופה הזו סיגלנו לעצמנו הרגלים זמניים כדי להתמודד עם האיום - אם זה דפוסי שינה לא סדירים כתוצאה ממתח ומריצה למקלטים, דפוסי אכילה שהשתנו בגלל לוחות הזמנים של הארוחות או אכילה רגשית, והתנהגות – מתח גבוה, חרדה, אדישות, כעס, תסכול או חוסר אונים.

מה זה יכול לגרום לנו?

ריקנות, דיסוננס ובלבול, תשישות פיזית ונפשית.

ובמקרים בהם השינוי קיצוני יותר - בכי בלתי נשלט, סחרחורות, תחושת ערפול ועייפות קיצונית.

ואף חוויה פיזית קשה - כאבי ראש, מיגרנות, דופק מואץ, לחץ בחזה, עייפות שלא משתפרת אחרי מנוחה, בעיות שינה, קשיי ריכוז, בעיות עיכול וכאבים בלתי מוסברים בצוואר ובכתפיים.

החזרה לשגרה מושפעת באופן משמעותי משני הרבדים הללו. לכן, אנחנו ממליצים לייצר תהליך חזרה לשגרה קשוב, עם צעדים קטנים ומחושבים, baby steps, כדי להחזיר לעצמנו את האיזון הדרוש ולבסס יציבות רגשית ומחשבתית.

5 כללי זהב לחזרה לשגרה -

1. הגבלת החשיפה לחדשות ומסכים - עדכון תמידי כביכול מייצר וודאות, אבל עדיף לשמור על עצמכם מהאובססיה שהשתלטה עלינו לאורך ימי הלחימה עם איראן.
2. חזרה מדורגת להרגלים פשוטים - שעת שינה קבועה, ארוחות מסודרות, תכנון לו״ז והתמקדות במשימות קלות.
3. תנועה יומית - פעילות גופנית, אפילו קלה או קצרה, עוזרת לגוף לפרוק מתח, להפחית את רמות הקורטיזול ולקבל דופמין וסרוטונין ממקורות בריאים.
4. שיחה עם אדם קרוב - שיחה פשוטה עם אדם קרוב יוצרת חיבור והזדהות, מפחיתה בדידות ומסייעת בעיבוד רגשי.
5. לנרמל את התחושות עם חמלה עצמית - עייפות, ריקנות, דריכות, קשיי שינה ואכילה רגשית - הן תגובות נורמטיביות ומתבקשות למצב רחוק מנורמלי. עדיף להתרחק מתחושות בושה וחוסר מסוגלות, לתת מקום לקשיי ההסתגלות, ולא להתבוסס בתחושות אשמה ואכזבה.

מנהלים יקרים - זה בשבילכם: 

כל העקרונות שציינו כאן חשובים גם לכם כדי שתוכלו להיות היעד לעובדים שלכם להצפת קשיים, הגורם שיוצר מרחב מכיל לקבלה ולשיתוף, ומקום מוגן ויציב שמאפשר יצירת שגרה חלקה ככל שאפשר.

הבריאות הנפשית שלכם היא ממש צורך ארגוני. דאגה וקשיבות פנימית יאפשרו לכם להיות מנהלים טובים יותר לעובדים שחוו תקופה מאתגרת, וייצרו מרחב יעיל יותר לשיקום הפעילות העסקית.

כמה עקרונות יסוד לחזרה לשגרה -

הכרה במציאות ובחוויה:

• אל תמהרו “לעבור הלאה”. התייחסו לחזרה לעבודה בשיחה פתוחה או מכתב אישי שמכיר בקושי שעברתם כצוות וכחברה, בציפיות שלכם מהעובדים ואת המענה שאתם נותנים כמסגרת לצרכים משתנים שעולים.
• תנו לגיטימציה לתחושות של פחד, חרדה, כעס או בלבול. זה יוצר אמון ומחזק חיבור.

בנייה מחדש של תחושת ביטחון:

• אם אפשר, שתפו בפתרונות פרקטיים לשיפור המוכנות למצבי חירום — אפילו אם מדובר רק בשיחת הבהרות, תדרוך או הכנת מקלטים. פעולה כזו יכולה לייצר ביטחון במרחב ונוחות בשהייה במשרד.

חזרה הדרגתית – לא “חזרה מלאה”:

• אפשרו לעובדים לחזור בהדרגה. לדוגמה: יומיים מהבית, יומיים מהמשרד, או שעות גמישות. ניראות היא דבר משמעותי במקום העבודה והפחתה של לחץ וציפיות יכולים לייצר חזרה חלקה יותר.
• הקלו את עומס העבודה בתקופה המיידית — תעדפו משימות ואל תציפו בפרויקטים חדשים מיד. העבודה יכולה לשמש הסחת דעת נפלאה, אבל העמסה יתרה יכולה להציף מחדש את מנגנוני הלחץ. תשקפו ללקוחות שלכם את המדיניות במידת הצורך, ותייצרו עבורם וודאות עסקית שתאפשר ״עסקים כרגיל״.
• הקצב הוא אישי, תגלו אמפתיה ותבחנו כל אדם לגופו ולגופה. תציעו מרחב בטוח לפורקן ותגלו קשיבות לצרכים שעולים.
• אפשרו הפסקות ״בריאות נפשית״ - מתן לגיטימציה לטיפול עצמי ולקיחת הפסקות, תייצרו פעילויות שוברות שגרה, אפילו אם הן קטנות ובמהלך היום - כמו מרחב מאזן שעובדים יכולים לגשת אליו להפסקה. תביאו למשרד ״פינוקים״ כמו ממתקים, פירות או שתייה מגוונת כדי לייצר ״שבירת שגרה״.

חיזוק החוסן הקבוצתי:

• ארגנו מפגשים עם מרחב לשיתוף, לאו דווקא טיפולי. אפילו ״נוהל בוקר״ שפותח את יום העבודה עם תחושות חיוביות והזדמנות לשיח פתוח.
• הציעו פעילויות מפחיתות לחץ וחוסן נפשי במסגרת מקום העבודה (מדיטציה, יוגה, אמבטיית קרח).

הובלה אמיצה ואנושית: 

• שדרו יציבות ושקיפות. עובדים צריכים לדעת ש”הקברניט” רואה את המציאות ויודע להתנהל מולה עם חוסן ומיקוד.
• יחד עם זאת – גם לכם מותר לשדר אנושיות ופגיעות. שתפו גם בתחושות שלכם, תהיו שקופים לגבי החוויה האישית שלכם. זה מייצר הזדהות, קרבה, חיבור אותנטי, תחושת שותפות ואמון.

ברמה הפרקטית, מה הלאה?

• לכתוב מכתב אישי ממך לחברה או לצוות.
• ליצור מסגרת רגשית בטוחה והכרה במצב.
• ליצור "קריאת כיוון" והשראה.
• ליזום פעילויות לשחרור מתחים.
• ליזום גיבוש ומרחב לשיתוף – אבל לא להכריח לשתף.
• לשחרר קצת, לא ללחוץ ולהעמיס בעבודה.
• לעדכן נהלי חירום.     
• להגביר את תחושת המוכנות.
• לצאת ליום גיבוש - פסק זמן קל, חיבור בין אנשים, אפשר במשרד או בחוץ.
• לשמור על קשר אישי - שיחה אישית עם כל עובדת ועובד, לאתר מי עדיין מתמודדים עם קשיים.

 
 יש לך המלצות חמות ליצירת שגרה?
הכי נשמח לשמוע ולהעביר אותם הלאה.