Fight or Flight or Share

: יהורם דוידי, הדס שדה 06 נובמבר 2017
2309
ירי המוני או צונאמי קטלני הם אירועים מערערים, ביותר ממובן אחד. תוך דקות עשרות סרטונים עולים בלייב לרשת בכל פלטפורמות הסושיאל. שוב ושוב אנחנו עדים לתופעה שעל פניו נוגדת לחלוטין את כל האינסטינקטים הכי בסיסיים שלנו – במקום לברוח אנשים עומדים במקום עם סמארטפון שלוף, ומתעדים הכול בזמן אמת. אז מה בעצם עומד מאחורי התופעה הזאת?

באופן טבעי, אנחנו מגיבים למצבים מסוכנים ב'הילחם או ברח' - אינסטינקט פסיכולוגי-ביולוגי שנובע מתוך יצר הישרדותי. החיים הקדומים בטבע, שבהם שורדים אלה שמצליחים לטרוף ולא להיטרף, עיצבו בנו תגובות מובנות. בראשית דרכנו בעולם, אם היינו נתקלים בטורף בסביבה, היינו מגיבים באופן אוטומטי ופועלים כדי להבטיח את  סיכויי ההינצלות הגבוהים ביותר.

היום אנחנו חיים במקביל בשתי סביבות: פיסית ורשתית. רבות כבר נכתב ודובר על ההשפעה האדירה שיש לרשתות החברתיות על חיינו, על הצורך הכמעט פתולוגי לתעד כל דבר, להעלות ולשתף. לא פעם שמענו את הנבואה לגבי הבשורה (או האפוקליפסה) של העתיד שבה האדם והרשת יהיו אחד.

הממצאים לפניכם – רק לפני מספר שבועות ארע טבח נוראי בלאס וגאס. בחיפוש קצר עולים עשרות סרטונים של אנשים, עומדים בסכנת חיים באמצע זירת רצח המוני ומצלמים. אז איך אפשר במצב כזה פשוט לכבות את היצר ההישרדותי, להתנתק מכל מה שקורה מסביב ולהתחבר לעולם וירטואלי?

אז זהו, שלא בדיוק. היצר ההישרדותי שלנו לא נעלם. אף אחד מהאנשים הללו לא העיד על משאלת מוות והם היו מודעים לחלוטין לסכנה. אז מה כן? האם יכול להיות שמדובר בצורת ביטוי חדשה לאותו יצר הישרדותי קדמוני, כזאת שגורמת לנו להרים את הטלפון ולשתף?

יתכן שיש כאן שלב חדש בתהליך האבולוציוני שמרחיב את ההתנהגויות הכי בסיסיות שלנו. היום, שיתוף הוא טבע שני. בכל סיטואציה שגרתית, אנחנו מתייחסים לצורך המתמיד להיות חלק מהעולם הוירטואלי, כטרנד חברתי שיעלם באותה מהירות שבה הוא הופיע. אבל משהו בתפיסה הזו נשבר כשאנחנו רואים עוד ועוד אנשים עוצרים כדי לשתף בזמן שחייהם בסכנה.

שיתוף בזמן אמת זה כבר לא רק הרגל חברתי, אלא שינוי של התנהגות מובנית. הגדרנו את האופן שבו הוא מופיע במצב הישרדותי 'הילחם או ברח או שתף' – זינוק לעבר הסכנה כדי לנטרל אותה, נטישה של הסכנה והגעה למקום בטוח או שיתוף של הסכנה בלייב עם העולם המקוון. זה הפך להיות פשוט מי שאנחנו. במקום לצרוח ולהזעיק את כל מי שנמצא בטווח שמיעה, אנחנו עולים בלייב ומתקשרים עם כל מי שנמצא בטווח קליטה.
העולם מתקדם מהר כל כך שמחקרים ומאמרים בנושא הזה עדיין אין. גם לנו קשה לדמיין את עצמנו נעמדים לשתף מזירת ירי, אבל העדויות הולכות ומצטברות עם כל אירוע טרור או אסון טבע. נשאר לנו רק לתהות מה עוד ישתנה, ומה עשוי להיות השלב האבולוציוני הבא.

קישורים לשני סרטונים ׁ(לא פשוט לצפייה):
סרטון 1 - הטבח בלאס וגאס 
סרטון 2 - הוריקן אירמה

#מיתוג#ברנדינג#branding#brand#advertising#פירמה#firma#





 
© 2015 FIRMA. THE BRANDHOUSE. ALL RIGHTS RESERVED