מפוצלים

: מירב כרמל 02 מרץ 2017
2237
המוח שלנו.
אנחנו משתמשים בו אפילו כשאנחנו ישנים.
לכן, לא נכון להגיד שהלב הוא השריר הכי חזק. אלא המוח.
נכון. כמה אונות הן עדיין לא שריר, אבל ההגדרה הזו נראית הכי מתאימה למשהו ערטילאי ולא ידוע, שתמיד נמצא בתזוזה. תמיד מתפתח, ואולי אפילו משתנה. כמו חיית טרף שמחליפה צורה על פי חוקי הג'ונגל. אכול אחרת תאכל. צריך להתייחס למוח בדיוק כמו שריר. 

תראו את איינשטיין למשל. הגאון של המאה ה-20. מדען שאחראי על כמה מהתגליות החשובות ביותר. חלקן הוכחו מדעית והפכו לעובדות. חלקן עדיין לא הובנו או אוששו. איינשטיין נפטר בשנת  1955, בהיותו בן 76. שעות ספורות אחרי פטירתו, הוסרו מוחו ועיניו, על ידי הפתולוג תומס הארבי. אותו הארבי, כנראה הבין מה יש לו בידיים (ומה היה לאיינשטיין בין האוזניים), צילם אותו במצלמת 35 מילימטר, וחתך אותו ל-240 חלקים. הד"ר המהולל, חצה את ארה"ב, בעודו מחלק את חלקי המוח לכל המרבה במחיר. רק ב-1996 חזר ד"ר הארבי למרכז הרפואי האוניברסיטאי באוניברסיטת פריסטון, והחל לחקור את החלקים שנותרו ממוחו של איינשטיין. המחקרים גילו, שיחסי הגודל ואופן התיפקוד, במספר איזורים במוח, גדולים או שונים, מאלו של אדם ממוצע. לדוגמא: החוקרים מצאו אצל איינשטיין קליפת מוח קדם מצחית מורחבת ומפותחת. קליפת מוח קדם מצחית, אחראית על פעולות קוגנטיביות. גודלו של החלק הלטרלי בקורטקס הסומטו-סנסורי הראשוני, אצל איינשטיין גם הוא היה שונה. מדובר על אזור האחראי על חשיבה מופשטת. היכולות הקוגנטיביות, שהושפעו כמובן ממבנה המוח של איינשטיין, הן האחראיות לאופן המחשבה המהפכני שלו. כושר ההמצאה ודמיון של תוצאות אפשריות, נבעו, אולי, מהמוח המיוחד שלו. העובדה, שתהליכי המחשבה של איינשטיין היו מפותחים ביותר, נתמכה גם על ידי איינשטיין עצמו שהודה שתהליך החשיבה שלו אסוציאטיבי ומורכב מסידרה של תמונות ותחושות. למעשה, הוא הרגיש באופן גופני, ואפילו ראה בצבעים, את המחשבות שלו.

ישנה אמונה רווחת כי מוחו של איינשטיין היה גדול מגודל מוחו של אדם ממוצע, וכי הוא השתמש ביותר מ-10% מהמוח שלו. אולי זו אגדה אורבנית. אם תרצו להגיע למסקנה קונקרטית אתם מוזמנים לגשת למוזיאון הבריאות והרפואה הלאומי במרילנד, שם תוכלו לבחון את צילומי מוחו של איינשטיין, או ל-Mütter Museum, בפילדפיה שם מוצגות 46 החתיכות שנותרו ממוחו. כך או כך, אין ספק שתפקודי המוח של אינשטיין היו גבוהים בהרבה מהממוצע, ולכן, אני נוטה לחשוב שיותר מ-10% היו בשימוש. מחשבה כזו, פותחת פתח לשאלות ותהיות, והרי בשביל זה אנחנו כאן,
לא?

תארו לכם מה יכול היה לעשות אדם, לו השתמש ב-20%, 30%, או ב-100% מהמוח שלו. תחשבו אילו יכולות צפונות באחוזים האלה, שבהם אנחנו לא משתמשים. אין ספק שתפקוד המוח תלוי לא רק בגודלו, או באופן תפקודו, אלא גם באישיות של האדם המחזיק בו. מדובר על יחסי גומלין בין מוח לנשמה, כאלה שיכולים לשנות את המוח ולהגמיש אותו. לאפשר לו להכיל, להתמודד ולכוון את הגוף לעבור קשיים ולהשיג מטרות מאתגרות.

זו הייתה התובנה במרכז הרצאתו של דרור תמיר, פסיכולוג שיקומי וניורופסיכולוג, שהגיע אלינו לאחרונה לדבר במסגרת סדרת מפגשי ״פירמה למה״. בהרצאה, ראינו כיצד ספורטאים ידועים מתכוננים למצב של תחרות. היה פער עצום בין אופן ההתנהגות של מייקל פלפס ויוסיין בולט. הראשון נכנס למצב שנראה כמדיטציה והשני נמצא במסיבת טבע מטורפת. ושניהם, לפני תחרות שיכולה להשפיע על מהלך הקריירה שלהם. הבנו שצורת המחשבה ואופן הלמידה, משפיעים על אופן ביצוע המשימות, וששניהם יכולים להשתנות עם הזמן, התירגול ובהתאם לסביבה המקיפה אותנו.

בואו ניקח את המסקנה הזו צעד אחד קדימה.
אם ישנם אנשים שהמוח שלהם פועל אחרת, שהם מנצלים אחוזים גבוהים יותר מהמוח שלהם ועל ידי כך משנים ומשפרים את היכולות האנושיות שלהם, אולי אנחנו בפתחו של שלב נוסף באבולוציה. בניסוח פשוט: האם קיימים בינינו אנשים בעלי יכולות על טבעיות הנובעות ממוח שונה מהממוצע? אם המוח של איינשטיין היה שונה, והשוני הזה היה אחראי על הגאונות שלו, האם יש אנשים שלא מרגישים כאב, קוראים מחשבות או חוזים את העתיד רק מכיוון שהמוח שלהם שונה? ואם זה כך, אלו עוד יכולות צפונות בתוך המוח שלנו? מה עוד אנחנו יכולים לעשות ופשוט לא יודעים? האם המוח משתנה עם הזמן והאם אשפר ללמוד איך לשנות אותו? והאם אנחנו קרובים להכיר זן חדש של Homo sapiens (האדם החושב), אחד כזה שחושב אחרת ולכן גם פועל אחרת? מה השלב הבא של האבולוציה שלנו, ומה זה אומר על החברה שלנו היום?

דבר אחד בטוח, אם רק נחשוב יותר על המוח, נוכל גם לשנות אותו. להשתפר. להפעיל ולהשתמש בו בקלות. ואולי בעתיד, מי יודע, נוכל גם לשלוט בו, לשנות אותו ולפתח יכולות משמעותיות שאין לכל אחד. הרי, בסופו של דבר, החלום של כולנו הוא לדעת לעוף.


לקריאה נוספת:

מוחו של איינשטיין

בדרך עם מר אלברט מאת: מייקל פטרניטי

התמודדות עם אתגרים: פלפס נגד בולט

השראה: הסרט SPLIT, מ. נייט שאמלאן, 2017
 
 
 
 
 
 
 
© 2015 FIRMA. THE BRANDHOUSE. ALL RIGHTS RESERVED